99 שנה

99 שנה

ישראל | בתהליך

במאי: יונתן צור

מפיק: ברק הימן

בשכונות רבות בירושלים, כמו רחביה, טלביה, רסקו וסן סימון, נבנו בנייני מגורים על קרקעות השייכות לכנסיות. הקרקעות האלו נחכרו, ברוב המקרים ל-99 שנה, החל משנות ה-30, ע”י המדינה וגופים ציבוריים כמו קק”ל והכשרת הישוב כדי ליישב את ירושלים. מדובר ב-5,000 דונם עליהם בנויות אלפי דירות וגם בניין הכנסת, בית הנשיא ובית ראש הממשלה. תקופות החכירה מתקרבות לקצן, הראשונות ייגמרו בעוד 18 שנה. דיירים שהחלו להתעניין בהמשך החכירה גילו להפתעתם שאנשי עסקים כבר הקדימו אותם ורכשו מהכנסיות זכויות חכירה למאה או מאתיים השנה הבאות, בעסקאות שמדיפות לעיתים ריח של קשרי הון-שלטון. אנשי העסקים מציעים לדיירים את זכות החכירה בסכומים אסטרונומיים של פי 10 ויותר ממה ששילמו בעצמם או לחלופין לרכוש מהם את הדירות בחצי מערכן. במידה ולא יעשו כלום יאבדו הדיירים את דירותיהם לאנשי העסקים בתום חוזה החכירה. חלק מהתושבים כבר מכרו את דירותיהם בחצי מחיר אך אחרים לא רוצים לוותר. אובדי עצות, הם מנסים להתאגד ולצאת למאבק כדי לא לאבד את בתיהם. ההערכות אומרות שמדובר ב-7,000 דירות שרבים מבעליהן התוודעו לבעיה רק לאחרונה, כשהנושא עלה לכותרות.

חכירת הקרקעות היתה אחד מהפרוייקטים של הציונות ואולי הראשון שמגיע לסוף עגום ע”י כוחות השוק. בינתיים קק”ל שותקת ולא משיבה לפניות התושבים, למרות האחריות הברורה שלה כלפיהם. האם התושבים יצליחו להתאגד לכדי חזית אחת, או שהאינטרסים השונים והקושי לשתף פעולה ימנעו מהם זאת? האם החוזים שנחתמו מאחורי גבם באמת לא חוקיים ומאבק משפטי יוכל לבטלם? האם יצליחו לגייס אנשי ציבור וחברי כנסת? האם קק”ל תתגייס לעזור להם מתוך תחושת אחריות? האם המדינה תתערב בחקיקה וברגולציות שיגנו עליהם? או אולי בעסקה גדולה מול הכנסיות? אולי פנייה לאפיפיור ולפטריארך היווני תעזור להם? אחרי הכל, הכנסיות לא רוצות להצטייר כמי שזרקו אנשים מבתיהם ולכן מגלגלות את הכדור לידיהם של אנשי עסקים.

הסרט יסקור את ההיסטוריה של חכירת הקרקעות מהכנסייה בירושלים ויבדוק כיצד התגלגלו הדברים לכך שפרויקט ציבורי וציוני עבר לידיים פרטיות מאחורי גבם של הדיירים. הוא ילווה את מאבקם של הדיירים, שהחל בימים אלה – לקרוא למדינה ולקק”ל להגן על ביתם, ואת המסע המשפטי שיעברו כדי לברר אם העסקאות שנחתמו מאחורי גבם חוקיות.

“המדינה והגופים הציוניים חכרו שטחים כדי לבנות וליישב את ירושלים המערבית בדומה לכל פרויקט אחר של הציונות”, הם אומרים. “לא דמיינו שהמדינה פשוט תפריט את הפרויקט הזה מאחורי גבנו ותפקיר אותנו לחסדיהם של אנשי נדלן”.