המסע של לוטה – סינופסיס מורחב
כתובית בתחילת הסרט:
מבוסס על יומנה של לוטה גלוקסמן שנכתב בין השנים 1932-1936
חורף בברלין, שנת 1932. נערה בת 16 (לוטה גלוקסמן) מחליקה על אגם קפוא. אחותה הצעירה קוראת לה מגדת האגם. היא מזכירה לה ששכחה את השיעור הפרטי באנגלית והמורה החדשה כבר מחכה בבית. לוטה הנבוכה מגיעה במהירות הביתה ועורכת היכרות עם המורה, אמי קרונר (27). השיעור מתנהל באנגלית, האנגלית של לוטה חלשה.
משפחת גלוקסמן, משפחה יהודית אמידה בברלין של תחילת שנות השלושים, מארחת קרובי משפחה שהיגרו לפלשתינה בעשור הקודם. הם דנים בהגירה ובהתבססות בארץ החדשה. אב המשפחה היינריך, עורך דין מצליח ומכובד בברלין, מביע את חלומו להקים חווה בארץ ישראל. אשתו, ארנה, צוחקת – מה לעורך דין ולחקלאות.
לוטה בבית הספר היוקרתי לנערות שבו היא לומדת נפגשת בהפסקה עם חברותיה, חלקן יהודיות וחלקן נוצריות, כולן אוכלות ומרכלות בחצר. נערה שעוברת עם חברותיה פולטת הערה מלגלגת על חברה של לוטה ולוטה רוצה להשיב לה כגמולה, אבל חברותיה מרגיעות אותה.
יום שמשי, לוטה נוסעת משכונת מגוריה המרוחקת מהמרכז, שלאכטנזי (שכונה יוקרתית של בתי מידות) אל מרכז ברלין. היא מגיעה לבית המורה אמי. את הדלת פותח בעלה של אמי, לוץ. הוא אדיב ומוביל אותה לחדר העבודה של אמי. לאחר השיעור, המתקיים בהקפדה רבה, לוץ מביא להן כיבוד והשתיים ממשיכות לשוחח. הן מדברות על ספרות. אמי מתייחסת ללוטה בעניין ובכבוד ולוטה מוחמאת שמתעניינים בדעתה. כשהשתיים יוצאות מחדר העבודה לשתות תה בסלון, אמי מעירה בדרך אגב משועשעת שלוץ, בעלה, עוזר לשכנה היפה כי הוא מאוהב בה. לוטה מוקסמת מבית הקרונרים, שנראה לה מקום של רוחב אופקים ותרבות קוסמופוליטית בוהמית, בניגוד לבית הוריה – בית של בורגנות סולידית.
לוטה נוסעת בחשמלית אל משרדו של אביה. החשמלית מתעכבת בגלל קטטה במרכז העיר בין קומוניסטים לנאצים. המשטרה מתערבת והחשמלית ממשיכה בדרכה. לוטה מגיעה למשרד המפואר של אביה, היינריך. ניכר כי היא מרגישה שם כמו נסיכה. בדרך חזרה הביתה עם אביה במכונית הביואיק המפוארת של המשפחה, היינריך ולוטה מנהלים שיחה. היינריך מפציר בלוטה להיזהר מפני החוליגניות המתגברת ברחובות.
לוטה, ארנה וקטה (האחות הקטנה) מטפלות בצמחים בחממה שבחצר. ארנה, אמה של לוטה, אשה יפה ואצילית, מציינת את העובדה כי החממה היא יוזמה של היינריך אבל אף פעם אין לו זמן לטפל בה. כשהיינריך מצטרף לבסוף הוא מעלה את העובדה שהמצב הכלכלי בגרמניה שוב הידרדר ושייתכן כי המשפחה תסבול מכך בקרוב.
לוטה וחברותיה יוצאות מחצר בית הספר לכלבו במרכז העיר ומבלות במדידת בגדים. הן שמחות ועולצות. לאחר מכן יושבות בבית קפה ואחת מהן נרתעת כשקבצן בעל מום מבקש מהן נדבה. לוטה נותנת לו כסף ומנחשת שהוא פצוע מלחמה. כל הבנות חולקות סיפורי פציעות ומיתות של קרובי משפחה ממלחמת העולם הראשונה.
לוטה ממשיכה בלימודיה הסדירים אצל אמי קרונר. האווירה נינוחה, שגרה נעימה של לימודים ושיחות. אמי מציעה ללוטה שבשיעור הבא, במקום שיעור רגיל הן ילכו לתערוכת ציור חדשה של מקס ליברמן, אבל שכל השעה הראשונה תתנהל באנגלית. לוטה מתלהבת מאוד.
בבית משפחת גלוקסמן, לוטה גאה בציוניה המשופרים באנגלית בזכות הלימודים עם אמי. ההורים מאוד מרוצים. מתפתחת שיחה על תנועת הנוער הציונית שקטה, אחותה הצעירה של לוטה, חברה בה. לוטה סקפטית, היא מחשיבה עצמה רציונלית מדי בשביל הרומנטיקה הציונית. אביה מציין שכדאי לה לגלות עניין.
בפגישתן של אמי ולוטה במוזיאון לקראת השיעור המיוחד, אמי מגיעה באיחור ובמצב רוח רע. מספרת שהיא סובלת ממיגרנות אבל מתאוששת כשלוטה מציעה לטפל בה. אמי, ששכחה משיעור האנגלית, מטיילת בתערוכה שלובת יד עם לוטה ומספרת לה בהרחבה על הצייר.
בבית משפחת גלוקסמן, לוטה חוזרת באיחור רב מהשיעור, עדיין נרגשת מהביקור במוזיאון. ארנה, אמה, כועסת ומודאגת. היא לא מרוצה מהביקור במוזיאון שהחליף את השיעור וגם מצטטת ללוטה כמה כותרות מהעיתון היומי על מקרי אלימות וקטטות בברלין. לוטה מתרגזת ומכריזה שלא תמנע מעצמה חופש תנועה. היינריך קובע כי עליה לעדכן תמיד איפה היא נמצאת כדי לא להדאיג אותם.
בבית הספר, מישהי קוראת ללוטה להגיע אל השער. אמי שם, מציעה לה שבסיום הלימודים היא תבוא איתה לטיול ושוב יעבירו את השיעור בחוץ. לוטה מסכימה בהתרגשות.
לוטה ואמי מגיעות לשוק פשפשים. בתגובה ליהודי דתי שעובר על פניהן מתעוררת שיחה על רמת הזיקה של כל אחת מהן למסורת ולמורשת היהודית. אמי מצהירה שהיא לא מרגישה זיקה לדת אבל כן מעריכה את מה שקורה בפלשתינה. היא מבטיחה ללוטה שתערוך היכרות בינה ובין חבר חלוץ שמבקר בברלין במסגרת מסע התרמה ליישוב היהודי. היא רוכשת ללוטה קמע מדוכן פיצ’יפקעס יהודי.
שבת בבית משפחת גלוקסמן. לוטה מעוררת דיון ער במשפחה כשהיא מביאה את הקמע שקיבלה מאמי. ארנה שוב לא מרוצה שאמי קונה ללוטה מתנות.
כמה ימים אחר כך, אחרי השיעור הפרטי אצל אמי, נערכת מסיבה בבית הקרונרים שאליה מגיע גם החלוץ המדובר. אמי מתקשרת להוריה של לוטה ומבקשת מהם אישור לכך שלוטה תישאר עד מאוחר ותכיר כמה אישים ציונים. ההורים נעתרים. המסיבה עליזה מאוד, אמי חופשייה מאוד במנהגיה ומפלרטטת עם החלוץ, ולהפתעתה של לוטה – זה לא מפריע כלל ללוץ, בעלה של אמי. לוטה משתכרת קצת. כשהיא חוזרת עם הנהג הפרטי של משפחת גלוקסמן הוריה מבחינים בכך ונחרדים. ארנה מודיעה ללוטה שהיא תפסיק את לימודיה אצל אמי מיד. לוטה מתמרדת. הן רבות.
ערב ראש השנה היהודי, 1932. משפחת גלוקסמן נוסעת לבית הכנסת הגדול של ברלין. המצב מתוח בין לוטה להורים. בבית הכנסת, הפיוטים והזמירות מלווים בעוגב שמנגן יצירות של הנדל. אחרי סעודת החג עם המשפחה המורחבת בבית משפחת גלוקסמן, חבורה קטנה של קרובי ההורים נשארת לשבת בסלון. לוטה חומקת ומתקשרת לאמי, מספרת לה על התגובה הקשה של ההורים. אמי מבטיחה שתדבר איתם ותסדר הכל. בינתיים ההורים משוחחים עם זוג חברים, שמשכנעים את ארנה והיינריך שכל ניסיון לכבול את לוטה יהפוך אותה למרדנית יותר.
אמי מתקשרת לארנה, ולוקחת אחריות על מה שקרה. ארנה מספרת לאמי שלוטה סובלת מבעיות לב מאז שחלתה בילדותה, ואמי מזמינה את היינריך וארנה לארוחת ערב על מנת להעמיק את ההיכרות ההדדית. היינריך וארנה מתלבטים אך לבסוף נעתרים להזמנה.
ארנה והיינריך בארוחת ערב אצל הקרונרים. ארנה מסויגת בתחילה אבל לאחר מכן מתפעלת מטוב הטעם והאווירה ההיפר-תרבותית בבית הקרונרים. לוץ מספר שהתחיל בהליכים להשגת סרטיפיקט לפלשתינה, היינריך מתרשם. אמי מציינת בפני ארנה שהם גם הגישו בקשת מעבר לאמריקה. היא מוסיפה שניו יורק היא הבירה האמיתית של העולם, ושהם בעצם יותר קוסמופוליטים מאשר חלוצים עבריים, עם כל הכבוד לתחיית האומה. הארוחה עוברת בנעימים וארנה קצת משתכרת, ומביעה את קנאתה בפני אמי על כך שהייתה לה הזדמנות ללמוד באוניברסיטה. ארנה והיינריך מתרשמים מהקרונרים ומחליטים שאפשר לסמוך על אמי.
שבת בבוקר. לוטה עובדת בחממה בנחת. היא מתענגת על רגע של שקט ויופי ליד החלון, ואז שומעת שיחה בין חצרן למשרתת של השכנים, מתובלת באנטישמיות עממית. היא יוצאת בעלבון, נכנסת הביתה ומוצאת את ארנה וקטה יושבות בסלון, שותות תה עם עוגה ומקשיבות לקנטאטות של באך. לוטה לא אומרת כלום על השיחה ששמעה.
לוטה חוזרת ללמוד אצל אמי ולבלות איתה.
זמן מה לאחר מכן, בתום שיעור אנגלית, אמי מציעה ללוטה להצטרף אליה לחופשת סקי, הפעילות החביבה על שתיהן, ולוקחת על עצמה לשכנע את הוריה של לוטה להסכים. חברתה של לוטה, אווה, מביעה אי הבנה ומורת רוח מיחסיהן ההדוקים של אמי ולוטה ומתוכניותן המשותפת לחופשת החורף. לוטה מהללת את אמי ומגנה עליה בתוקף בפני חברתה.
ברכבת לאתר הסקי האוסטרי, אמי ולוטה עליזות וקלות דעת כשתי נערות. הן מגיעות למלון המפואר שאמי שכרה בו חדר לשתיהן. לוטה מתלהבת מאוד מהפאר וההדר. שתיהן נהנות מאוד מהסקי ומרגישות צעירות, יפות, חזקות ועצמאיות. הן מחמיאות הרבה זו לזו. בארוחת הערב הרשמית הן הודפות הזמנה של שני גברים להצטרף אליהן. כשהן פורשות לחדר עולה השאלה מי תישן איפה. בבוקר הן מתעוררות ביחד במיטה הזוגית וברור שיש ביניהן אינטימיות מינית. בדרך חזרה לברלין ברכבת, נשמעות שיחות על המצב הפוליטי בגרמניה, מה שמחזיר אותן למציאות.
לוטה מתעוררת לבוקר יפה ומגלה שהיטלר התמנה לקנצלר גרמניה. המרחב הציבורי מלא דגלים של המפלגה הנאצית. בבית הספר יש כאוס, הנערה שהציקה קודם מציקה שוב וכשלוטה עונה לה הנערה מסננת כי תכף יטפלו בכל היהודים. בריגיט, חברתה הנוצרייה של לוטה, מנסה לעודד אותה.
ניצחון הנאצים ניכר בכל מקום במרחב הציבורי ומסתמן שהיטלר זוכה לתמיכה רחבה בציבור. לוטה מגיעה לבית הקרונרים ומתלוננת על כך שכולם מדברים רק על פוליטיקה. אמי הנסערת נוזפת בה על הבועתיות והאינפנטיליות ולוטה נעלבת. בתיווכו של לוץ הן מתפייסות ולוץ אומר שכנראה לא תהיה ברירה אלא להגר לפלשתינה.
לוטה מצטרפת לקטה למפגש של תנועת הנוער הציונית. היא מוקסמת מהנופים הארצישראליים שהמדריכים מראים בשקופיות, אבל נרתעת מהנימה הפטריוטית והלאומנית של נאום המדריכה. לאחר מכן מספרת על המפגש לאמי וללוץ, מה ששוב מעורר דיון על הגירה. אמי מתעקשת על ניו יורק ואילו לוטה מבשרת שפלשתינה נשמעת לה כמו יעד ריאלי וגם נכון יותר היסטורית ואידיאולוגית. אמי אומרת שאם לוטה תהגר ביחד איתם היא מוכנה לשקול את הרעיון. לוטה לא בטוחה שההצעה רצינית.
בבית הספר, אווה ולוטה חולקות חוויות של אנטישמיות ופחד ומביעות ייאוש משותף מהעתיד. כשהחברות הנוצריות מצטרפות מתגלע ויכוח על הלגיטימיות של תנועת הנוער ההיטלרית אליה הצטרף אחיה של אחת החברות. במסדר הבוקר המנהלת מצדיעה בהייל היטלר וכל התלמידות והמורות מצדיעות. לוטה תופסת בידה של קטה ויוצאת מהחצר. בשיחה עם ההורים דנים בעתידן של הבנות, כשברור שאינן חוזרות לבית הספר. היינריך מציע ללוטה לעבור הכשרה כשרטטת במשרד אדריכלים של מכרים שלו, ולוטה מסכימה.
לוטה ואמי רובצות מיואשות בסלון הקרונרים, לוטה שותה קצת אלכוהול. עד כה אמי אסרה עליה בעקבות האירוע שהחריד את הוריה של לוטה, אבל לאור תחושת סוף העולם המשתלטת, היא לא מונעת מלוטה לשתות. לוץ נכנס ומספר שחוק ההסמכה (המעביר את כל סמכויות השלטון מהפרלמנט למפלגה הנאצית) עבר ושעכשיו הכל אבוד. אמי מנסה להדחיק את הפחדים באמצעות עליצות מוגזמת.
כשלוטה חוזרת לבית הוריה, היינריך מספר שלא יוכל יותר לייצג לקוחות בבתי המשפט. המשפחה תיאלץ להשכיר חדרים לדיירים כדי להתקיים. לוטה מתחילה את ההכשרה בשרטטות.
בבית הקרונרים, לוץ שם תקליט, אמי ולוטה רוקדות בסלון ומתנשקות לנגד עיניו. הוא לא מתרגש ואף נראה כמברך על יחסיהן. לאחר מכן מתפתחת שיחה על מבנים משפחתיים לא מסורתיים, כשאמי יוצאת בלהט נגד הקיבעון של התא המשפחתי הבורגני. היא מציידת את לוטה בכמה ספרים על הנושא.
לוטה יוצאת הביתה מבית הקרונרים עם הספרים בידיה. בכיכר האופרה יש התקהלות גדולה. בחור צעיר ניגש אליה ושואל אותה אם הביאה ספרים לשריפה, ומסביר ששורפים ספרים שכתבו יהודים וקומוניסטים וסוטים ובוגדים. היא ממהרת הביתה ושומעת בדרך קטעים מנאומו של גבלס באירוע השריפה, המושמעים מרמקולים ברחובות. כשהיא חוזרת הביתה ההורים בחרדה גדולה. מאוחר יותר היינריך מבקש מלוטה לפנות את חדרה שהושכר לדיירים שיכנסו בקרוב. לוטה עוברת לישון בחדר העבודה של היינריך.
בארוחת ערב, המשפחה דנה באופציות לעתיד בעוד שלמעלה נשמעים הדיירים החדשים בשכירות. היינריך תומך במעבר לפלשתינה אבל רק במידה ויוכלו להעביר רכוש וכסף, מה שלא נראה אפשרי כרגע.
בבית הקרונרים, לוץ, אמי ולוטה מנסים להדחיק בכל כוחם את המצב. הם עורכים ארוחת שחיתות. מהרחוב נשמעת מהומה. לוטה מתקשרת לארנה ואומרת שהיא מפחדת לחזור הביתה, ושבעצם יהיה לה הרבה יותר נוח בחדר העבודה של אמי מאשר להיות בין הרגליים של היינרייך במשרדו. ארנה משלימה עם המצב בצער.
לוטה עוברת לגור למעשה עם אמי ולוץ ומתחילה לקחת חלק פעיל במשק הבית. אמי ולוץ בתהליכי הגירה לפלשתינה. אמי נרגנת ומתוסכלת, יוצאת עם לוטה לבילוי בקברט, שם היא פוגשת ידיד של אמי, ברונו, בחור צעיר, נאה ולא אדיב. כשלוטה מבקרת בבית ההורים היא מגלה שקטה נשלחת למחנה הכשרה ציוני לקראת עלייה לארץ, אבל מצבם של ההורים עדיין לא ברור.
כשלוטה חוזרת לבית הקרונרים היא נתקלת באמי וברונו הממהרים להתלבש ומבינה שיש ביניהם רומן. אמי לא מסתירה זאת מלוטה אך מבקשת ממנה לא לספר ללוץ. לוטה המדוכדכת מחליטה לחזור להורים. ברחובות היא נתקלת באלימות הנאצים וכן באחיה של חברתה אלזי. היא מתעמתת איתו והוא מאיים עליה להתרחק לפני שיטפלו גם בה. היא חשה רע בלבה. בבית הגלוקסמנים לוטה מעלה את הרעיון שתיסע לפלשתינה עם הקרונרים. כשהיא חוזרת אל אמי ולוץ, גם ברונו שם, וכולם מתווכחים מה צריך לעשות, כשברקע המתח הפוליטי יש גם מתחים בינאישיים. לוץ מעלה גם הוא את הרעיון שלוטה תצטרף אל הזוג במעבר לפלשתינה. אמי פורשת לחדר השינה עם מיגרנה ולוטה מגיעה לטפל בה. אמי מנסה לשלוח את לוטה ללוץ ומודיעה ללוטה שהיא צריכה להיות לבד. לוטה מתרגזת והן מתחילות לריב. אמי מנסה לפייס אותה והן שוכבות במיטה הזוגית.
לוץ ואמי עורכים עם הוריה של לוטה שיחה בנוגע לפרטי המעבר של לוטה איתם לפלשתינה. ההורים מביעים דאגה באשר לאיך לוטה תסתדר ולוטה מזכירה שהיא תכף בת 18. תחושת מצב החירום מכריעה והיינריך וארנה מתרצים. לוץ דוחק בהיינריך לזרז את התהליכים לעזיבת שאר המשפחה את גרמניה.
בית קרונר במהומה כללית, מכירת חיסול של רהיטים וחפצי אמנות, אמי לא מתמודדת עם הלחץ והצער. היא נטפלת ללוץ ומציקה לו, מבלה בשיחות טלפון חשאיות, מתעלמת מלוטה.
לוטה נפגשת עם חברתה הנוצריה בריגיט ומספרת לה שהחליטה לעזוב. גם אביה של בריגיט מדבר על עזיבה בעקבות סגירת העיתון בו עבד.
לוטה ואחותה הצעירה קטה משוחחות בחממה המוזנחת. לוטה משביעה את קטה לעשות הכל כדי שהיא וההורים יעזבו כמה שיותר מהר.
לוץ ואמי יושבים מדוכדכים בדירתם הריקה. לוטה נכנסת עם תספורת חדשה בסגנון בוגר וקצר, שמזכיר את הסגנון של אמי.
לוטה נפרדת מהיינריך, ארנה וקטה בתחנת הרכבת. היא בסערת רגשות גדולה ואמי מנחמת אותה, בין השאר בכך שגם לה היה קשה להיפרד מברונו.
על סיפון האניה וולקניה, אמי ולוטה שוכבות ומפטפטות על מיטות שיזוף. לוץ סובל ממחלת ים, לוטה בודקת מה שלומו. היא מטפלת בו בדאגה בעוד אמי נשארת להשתזף. בערב באולם הריקודים אמי ולוטה רוקדות ריקוד זוגי ומתנשקות בפרהסיה.
לוץ החולה עדיין בחדרו, אמי ולוטה חוגגות בחדר השני – זוללות עוגות, עושות סקס.
האונייה עוגנת בחיפה. פקיד הרישום הבריטי שואל מה הקירבה המשפחתית של הזוג ללוטה, לוץ עונה שאין קרבה משפחתית. הפקיד שולח את לוטה לעמוד מאחוריהם. הם שוכרים דירת שני חדרים בשכונת רחביה בירושלים.
לוטה ואמי במטבח, אמי מבשלת ארוחת ערב ושתיהן משננות עברית יחד. לוטה מצליחה יותר מאמי, שבתחילה משועשעת מכך אך עד מהרה מאבדת את סבלנותה. לוץ נכנס עם הפתעה – גרמופון ותקליטים. אמי אדישה, לוטה מתלהבת.
לוטה מסדרת את הספה בסלון לשנת הלילה שלה. אמי מרוחקת ולוטה נפגעת מכך. אמי מבטיחה שאהבתה שרירה וקיימת אבל שהיא מרגישה אבודה בפלשתינה. מסרבת להצעה המינית של לוטה ופורשת.
לוטה מקבלת מהיינריך מכתב שמתאמץ להישמע קליל וחסר דאגות. אבל אנחנו רואים שלמעשה המשפחה עזבה את ביתה היפה ועברה לדירת מעבר קטנה בברלין בניסיון להסדיר את העלייה, כל החיים בקופסאות וחוסר ודאות. כלבם גוסס, בחוץ מהומות ואלימות.
לוטה הולכת למשרד האדריכלים של מנדלסון בטחנת הרוח ברחביה. הוא מראיין אותה ומקבל אותה לעבודה כשרטטת. בבית, לוץ מקריא ללוטה ואמי את נאומו של גבלס לגבי הורדת כפפות המשי כלפי היהודים. אמי נוזפת בלוץ ומזכירה לו שהוריה של לוטה עדיין שם. לוטה חרדה לגורלם.
היינריך כותב ללוטה מכתב נוסף מהדירה בברלין, מדווח שבגלל הגבלת הסרטיפיקטים של הבריטים העניינים מסתבכים ומתעכבים. הוא יוצא לשלוח את המכתב ונקלע לנאום של היטלר שמושמע ברמקולים ברחובות ברלין.
לוטה מגלה שלאמי יש רומן עם גבר בשם יוסף לוי. היא חשה מיותרת ואבודה. אמי, לעומת זאת, נלהבת ואף היפראקטיבית, שוב מראה חיבה ללוטה ומבקשת ממנה לא לספר ללוץ בינתיים על הרומן החדש שלה. הקרבה והאינטימיות ביניהן מתעוררות מחדש.
במשרד האדריכלות לוטה כבר מרגישה בבית, משתתפת בישיבה לקראת יריד המזרח המתקרב בתל אביב. אחרי העבודה היא מצטרפת לחבורה קטנה של צעירים מהמשרד (רובם יוצאי גרמניה) לבית קפה. השיחה נסובה סביב מצבן של משפחותיהם ומי כבר הצליח להימלט מגרמניה. לוטה מבחינה שרוכל מקומי שמציע סיגריות הוא רופא הלב שלה לשעבר מברלין.
לוטה ולוץ נשארים בגפם ערבים רבים, בזמן שאמי מבלה בחוץ וחוזרת מאוחר מאוד בלילות.
מתעוררת ביניהם אינטימיות שהופכת למשיכה והתעלסויות מזדמנות, אבל אהבתה ותשוקתה הגדולה שמורה לאמי.
אמי מספרת ללוטה על החיים הטובים שמר לוי מראה לה בתל אביב, ולוטה מציעה לאמי לבוא איתה לתערוכת יריד המזרח בתל אביב וכך לבלות איתה זמן לבד אך אמי מתחמקת. לבסוף לוטה נוסעת עם לוץ, ולאחר התערוכה הם נוסעים לחוף הים. לוץ מביע את הערצתו ללוטה והם מתנשקים. בדרך חזרה לירושלים באוטובוס לוץ נרדם ולוטה עצובה.
אמי מתרחקת יותר ויותר מלוטה ולוץ. היא כבר כמעט לא מבלה בחברת אף אחד מהם, וכשהיא בבית יש מתח וניכור.
לוץ ולוטה שוכבים ערומים בסלון. לוטה דוחקת בלוץ להתלבש. לוץ, שחש דחוי, פורש לחדר השינה הזוגי. לוטה כותבת ביומן שלה, לא מרגישה טוב ולוקחת כדור נגד בעיות הלב. היא הולכת לישון על הספה ומשאירה את היומן על השולחן בסלון. כשלוץ חוזר מהעבודה בערב הוא מבחין ביומן ומתחיל לקרוא אותו. כשלוטה מתעוררת, היא מוצאת על היומן פתק מלוץ – נסעתי לזמן בלתי ידוע. היא מתפרקת בבכי.
אמי חוזרת הביתה. היא מוצאת את לוטה במיטה. לוטה מספרת לה שהיא חולה כבר שלושה ימים ולוץ לא בבית כבר יומיים. אמי מלאת חרטה. היא מספרת לה שמר לוי עזב ללונדון ושהיא בהריון. לוטה בהלם. שואלת אם היא יודעת ממי הילד. אמי לא בטוחה.
לוטה מספרת לאמי על תקרית היומן עם לוץ ועל כך שנעלם. אמי לא מתרגשת בתחילה ומבקשת לקרוא את היומן. בסיום הקריאה היא נרעשת וזועמת וטוענת שלוטה ניסתה לחבל ביחסים של אמי ושל לוץ. זה מתפתח לריב ענק שבסופו אמי יוצאת בטריקת דלת.
לוטה מחכה בנמל חיפה למשפחתה. הפגישה המחודשת מרגשת מאוד ולוטה נראית נסערת במיוחד. היינריך מגיח עם הביואיק, שמסתבר שהביאו איתם לארץ.
אמי ולוץ חוזרים לדירתם ומקבלים את פני לוטה באהבה. הם התפייסו בתל אביב, שניהם נרגשים לקראת הלידה.
זמן מה אחרי כן, בדירה גדולה ומרווחת אבל ריקה בירושלים, ארנה מציעה ללוטה לעבור לגור בחזרה עם המשפחה. לוטה מסרבת בטענה שהיא צריכה לעזור לקרונרים עם התינוק שעומד להיוולד, אבל מבטיחה לעזור להורים ככל יכולתה.
אמי, לוץ ולוטה מבלים ערב “כמו פעם”, עם מוזיקה ושתייה וריקודים, ומדברים על כך שהתינוק שיוולד יהיה הילד של שלושתם.
היינריך לא מוצא את עצמו ומביע שוב את חלומו להקים חווה חקלאית. לוטה מספרת שקראה בעיתון על שטחים חקלאיים למכירה בגדרה.
לוץ ולוטה יושבים עם אמי והתינוק החדש בחדר בבית יולדות. כולם נרגשים, לוטה מנענעת את התינוק בזרועותיה.
הגלוקסמנים נוסעים לגדרה לבדוק את השטח. הם מתאהבים במקום והיינריך מציע ללוטה להיות האדריכלית של הבית. לוטה נרגשת מההצעה. כשהם פונים לחזור הם מגלים שהמכונית שלהם נגנבה. המשפחה המיואשת נוסעת באוטובוס בחזרה לירושלים. לוטה מובילה, מתפקדת בתור המבוגר האחראי.
בבית הקרונרים, לוטה מנסה להתרכז בשרטוטים, אבל התינוק בוכה. לוטה ניגשת אליו ואוספת אותו בזרועותיה, היא בודקת בחדרים השונים – לוץ ישן ואמי לא בבית.
לוטה עומדת באתר הבנייה בגדרה, נותנת הוראות לבנאים. היא מנהלת אותם בביטחון ובהקפדה גרמנית.
לוטה נכנסת לדירה ברחביה, אמי יושבת על הספה ומנענעת את העריסה. היא מאוד שמחה לראות את לוטה ורוצה להתעדכן מה חדש בבנייה. מאוחר יותר לוטה יוצאת מחדר השינה ואומרת שהתינוק כבר ישן. אמי, שבדיוק מסיימת להתאפר, אומרת ללוטה שהיא מלאך ומתארגנת לצאת. לוטה מאוכזבת מאוד.
לוטה ולוץ יושבים על ספסל ברחביה. הם מעלים זכרונות ומספרים זה לזה על תוכניותיהם לעתיד, ברור שדרכיהם נפרדות.
לוטה פורקת ארגזים בדירה קטנה בירושלים, בין השאר גרמופון עם פתק מלא אהבה מלוץ ואמי. היא שמה תקליט וממשיכה לפרוק.
עבר עוד זמן, לוטה מגיעה לביקור אצל הוריה בחווה בגדרה. הבית עומד בראש גבעה, סביבו גפנים, פרחים ולול. היינריך עובד בחווה וארנה בלול. הם נראים מאושרים.
לוטה בדירתה החדשה, מארחת לראשונה את אמי – שמתלהבת ומשבחת את לוטה. היחסים ביניהן חביבים ואף חבריים, אבל ברור שכבר אין ביניהן שום זוגיות. הן נפרדות ולוטה מלווה את אמי בעיניה מהחלון. צבר צעיר צועק ללוטה מלמטה אם היא מצטרפת לחברים בבית הקפה השכונתי. היא צועקת בחזרה בחיבה שבפעם אחרת. ממשיכה ללוות את אמי בעיניה בהשלמה, ומעשנת בסיפוק ובתחושת עצמאות.
סוף
כתוביות בסוף הסרט:
לוטה התחתנה בשנת 1941 עם הנס אברהארדט,
ובניגוד להמלצת הרופאים ילדה שני ילדים.
בגיל 41 מתה מדום לב לנגד עיני ילדיה.
50 שנה לאחר מכן, בתה מרגלית מצאה את יומנה
אמי ולוץ התגרשו שנים בודדות לאחר הפרידה מלוטה. בשנותיה המאוחרות אמי שבה לגור בגרמניה. היא נפטרה בשנת 1998. לוץ התחתן בשנית, המשיך להתגורר בישראל ונפטר ב-1975. בנם היחיד מיכאל יהודה נפטר בשנת 1985.
היינריך וארנה החזיקו את המשק בגדרה עד מותו של היינריך בשנת 1952. לאחר מותה של לוטה ארנה לקחה על עצמה את גידול הילדים של לוטה.
